התקנת מזוזה שלב אחר שלב

מזוזה בפתח הבית מעידה שבית זה הינו בית יהודי, ומזכירה לדייריו להתנהג בהתאם. בנוסף, מהווה המזוזה מעין עדות לכך שהקב"ה שוכן בבית הזה ושומר עליו, ולכן נהוג לרשום שד"י – שומר דלתות ישראל. במאמר זה נסביר אודות מצוות מזוזה באופן כללי, ונתמקד בסדר קביעת מזוזה שלב אחר שלב. 

מקורה ומשמעותה של מצוות מזוזה

ראוי לעשות פתיח קצר למשמעותה של מצוות המזוזה. מצוות מזוזה מופיעה לראשונה בספר דברים, שם נאמר הציווי "וכתבתם על מזוזות ביתך". מפסוק זה נגזר שמה של המזוזה, על שם העובדה שקובעים אותה במשקוף הדלת - במזוזה. למצווה זו נאמרו טעמים רבים, כאשר המרכזיים שבהם הובאו בפתיח – עדות על כך שדיירי הבית מאמינים בקב"ה ותזכורת תמידית לכך שעליהם להתנהג בהתאם, או עדות לנוכחות שכינתו של הקב"ה והגנתו על דיירי הבית. מכל מקום יש להדגיש שקיום המצווה אינו מותנה בתועלת העולה ממנה או בטעמים הניתנים לה, אלא אנו מקיימים את המצווה מפני שכך ציווה אותנו הקב"ה בתורתו. 

אילו חדרים חייבים במזוזה

חז"ל למדו שכל פתח של חדר בבית חייב במזוזה. ההגדרה המדויקת לחדר אינה מוחלטת, ומקובל לומר שחדר מינימלי הוא בגודל של ארבע אמות על ארבע אמות (בערך 4 מ"ר). בגמרא נאמר שפתחי החנויות פטורים ממזוזה, אולם רוב הפוסקים הבינו שמדובר שם בחנויות של ירידים אשר הוקמו לזמן קצר, כך שחדרי החנויות בימינו חייבים במזוזה. עם זאת, מחמת הספק יש הפוסקים לקבוע שם מזוזה בלא ברכה. יש חדרים אשר שימושם אינו מכובד כמו שירותים או מקלחות, ובחדרים אלה אין לקבוע מזוזה. 

מיקום המזוזה

חז"ל למדו מלשון הפסוק שהמזוזה צריכה להיות בימינו של הנכנס כדרך ביאתו, כלומר מימין לנכנס. בחדרים בהם לא ברור מיהו הנכנס ומיהו היוצא, כגון במסדרונות או בחדרי מדרגות, יש לקבוע את כיוון הכניסה על פי השימוש החשוב יותר של הפתח. בנוגע לגובה המזוזה, יש לקבוע את המזוזה בחלק התחתון של השליש העליון של המשקוף. בנוגע לצורה של תקיעת מזוזה – מנהג האשכנזים הוא לתקוע אותה בהטיה קלה, ומנהג הספרדים לתקוע אותה בצורה זקופה, ולהלן נרחיב מעט אודות הבדל זה. 

לביאור מנהג זה

יש התולים את ההבדל בין הספרדים לאשכנזים בנוגע לצורת קביעת המזוזה, בשוני בין ספרי התורה של העדות הללו: הספרדים נוהגים לשמור את ספרי התורה שלהם בתיבות עץ, כך שספר התורה נמצא בארון הקודש כשהוא זקוף, ואילו האשכנזים שומרים את ספרי התורה שלהם במעילי בד, כך שספרי התורה שלהם מונחים בארון בהטיה קלה. השוואה זו מובילה להבנה שהמזוזה בפתח הבית מהווה מעין ספר תורה קטן בפתחו של כל יהודי, בדומה למלך ישראל הנושא עמו ספר תורה קטן על זרועו לכל מקום.  

סדר קביעת מזוזה

קביעת מזוזה בבית חדש היא אירוע משמעותי, והיא מציינת את כניסתו הרשמית של האדם לביתו החדש, על כל המשמעויות הנגזרות מכך. יש הנוהגים לומר תפילה לקביעת מזוזה, ויש המסתפקים באמירת ברכה לקביעת מזוזה. נוסח הברכה הינו "ברוך אתה... לקבוע מזוזה", וכאשר המזוזה אינה שלו יברך "...על קביעת מזוזה". כפי שהזכרנו לעיל, ברכה למזוזה נאמרת רק בבית מגורים ולא בחדרי משרדים או במקום העבודה, אלא אם אוכל שם וחי שם בצורה משמעותית. 

משמעותו של בית המזוזה

ניתן למצוא כיום מגוון עצום של בתי מזוזה העשויים מחומרים שונים בסגנונות שונים. יש בתים העשויים מעץ, מכסף, מזהב, מפלסטיק, מזכוכית, מאבן, מפיברלגס ועוד. אף על פי שבית המזוזה אינו נושא תוכן הלכתי, הוא מאפשר לכל אדם לבחור את הכיסוי היפה ביותר בעיניו, ולתת מקום לנוי ולחן בקשר שלו עם הקב"ה. יש פוסקים אשר ממליצים לבחור בתי מזוזה שקופים לחדרי הבית המרכזיים, כדי שניתן יהיה לראות את הקלף מבעד לכיסוי. בחדרי שינה המשמשים גם לשימושים שאינם צנועים, רצוי לבחור בית מזוזה אטום המצניע את הקלף וחוצץ מעט בינו לבין החדר. 

מחירה של מזוזה

את מחיר המזוזה ניתן לחלק לשני חלקים – מחיר הקלף ומחיר בית המזוזה. מחיר הקלף משתנה בהתאם לסוג הכתב, גודל הקלף, רמתו הרוחנית של סופר הסת"ם וכדו'. טווח המחירים לקלף מזוזה נע בין 200 ל-300 ₪ פחות או יותר. בנוגע לבית המזוזה טווח המחירים הינו רחב מאד, וניתן למצוא בתי מזוזה החל משקלים בודדים ועד למאות ואף אלפי שקלים. 

היכן ניתן לקנות מזוזה

ניתן לקנות מזוזה ישירות מסופר הסת"ם או מחנות לתשמישי קדושה. חשוב להקפיד לקנות את המזוזה ממקום אמין בכדי להימנע מרכישת מזוזות פסולות או מודפסות. במידה ומחיר המזוזה הינו נמוך באופן משמעותי מהמחירים שהצגנו לעיל יש מקום סביר לחשוש שהמזוזה פסולה בצורה כזו או אחרת. 

האם צריך לבדוק את המזוזה

בדיקה תקופתית של המזוזה אינה חובה גמורה, אולם פוסקים רבים ממליצים לבצע בדיקה תקופתית אחת לכמה שנים. יש הממליצים על בדיקה בכל שבע שנים, ויש המהדרים לבדוק בכל שלוש שנים או בכל שנה. בכל מקרה חשוב לוודא שבסיום הבדיקה הקלף נעטף היטב ומוכנס בצורה אטומה לתוך בית המזוזה, בכדי למנוע מצב שבו הבדיקה מביאה ליותר נזק מאשר תועלת.