חב"ד פור יו: Blog Blog https://chabad4u.com/ Fri, 29 Mar 2024 12:28:10 GMT urn:store:2:blog:post:13 https://chabad4u.com/איך-מניחים-תפילין איך מניחים תפילין <h1 dir="rtl">איך מניחים תפילין</h1> <p dir="rtl">אנשים רבים מרגישים מחוברים למצוות התפילין, אך אינם יודעים כיצד להניח תפילין בעצמם ועליהם להיעזר באחרים לשם כך. מצוות התפילין היא מצווה מיוחדת הנוגעת בליבו של כל יהודי, ומוצאת פינה חמה גם אצל אנשים אשר אינם מקפידים לקיים תורה ומצוות. במאמר זה נרחיב אודות מצוות תפילין ונתמקד בפרטי ההנחה, בכדי שכל אחד יידע כיצד להניח תפילין.</p> <h2 dir="rtl"> </h2> <h2 dir="rtl">מקורה של מצוות תפילין</h2> <p dir="rtl">מצוות התפילין מוזכרת לראשונה בספר שמות שם נאמר "וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך". מצווה זו נאמרה עוד מספר פעמים בתורה, בנוסחים שונים מעט. בנוגע לטעמה של מצוות התפילין, יש המסבירים אותה בכך שהיא נועדה להזכיר לנו את הקב"ה, ויש המסבירים שהיא נועדה לייחד את כוח הידיים וכוח המחשבה שלנו לעבודת ה', כפי שנוהגים חלק לומר באמירת תפילה להנחת תפילין. </p> <h2 dir="rtl"> </h2> <h2 dir="rtl">מבנה התפילין</h2> <p dir="rtl">התפילין עשויות משני חלקים – תפילין של יד ותפילין של ראש. כל אחד מחלקים אלה מורכב משלושה חלקים מרכזיים – רצועות התפילין, בתי התפילין (קרוי גם "קציצה") והקלף הנמצא בתוכם. בשתי התפילין נמצאות ארבע פרשיות – פרשת "שמע" (דברים ו' ד'-ט'), "והיה אם שמוע" (דברים י"א י"ג-כ"א), "קדש לי" (שמות י"ג א'-י') ו"והיה כי יביאך" (שמות י"ג י"א-ט"ז). המשותף לכל הפרשיות הללו הוא שבכולן מוזכר הציווי להניח תפילין, בנוסחים שונים. בתפילין של ראש מחולקות הפרשיות הללו לארבעה קלפים שונים, ובתפילין של יד הן נכתבות על קלף אחד ארוך.</p> <h2 dir="rtl"> </h2> <h2 dir="rtl">סוגי התפילין</h2> <p dir="rtl">מצוות התפילין היא אחת המצוות אשר הוכח שהן נשתמרו בצורתן המדויקת לאורך כל שנות ההיסטוריה. ממצאים ארכיאולוגים מראים שגם בימי בר כוכבא הונחו תפילין הדומות מאד לתפילין שאנו מניחים בימים אלה. עם זאת, במהלך השנים נוצרו מספר מנהגים בדבר סדר הפרשיות, כאשר המרכזיים שבהם הם תפילין כשיטת רש"י וכשיטת רבינו תם. בנוסף, ישנה מחלוקת בנוגע לכיוון הכריכות על היד – יש הנוהגים לכרוך מבפנים החוצה, ויש הנוהגים מבחוץ פנימה, וכל אחד יעשה על פי מנהג אבותיו. קיימים עוד מספר מנהגים, אולם אין כאן המקום להרחיב. </p> <h2 dir="rtl"> </h2> <h2 dir="rtl">סדר הנחת תפילין</h2> <h3 dir="rtl">שלב מקדים – תפילת תפילין</h3> <p dir="rtl">יש הנוהגים לומר תפילת הנחת תפילין לפני ההנחה. תפילה זו, הפותחת במילים "לשם ייחוד" מסייעת להתרכז לפני קיום המצווה, ומדגישה את כוונתו של המניח לקיים את מצוות הקב"ה בעת הנחת תפילין זו. </p> <h3 dir="rtl"> </h3> <h3 dir="rtl">שלב ראשון – הנחת תפילין של יד</h3> <p dir="rtl">בשלב הראשון נוהגים למקם את התפילין של יד במקומם, לומר ברכת תפילין ("ברוך... להניח תפילין") להדק את הרצועה ולכרוך שבע פעמים סביב הזרוע. כיוון הכריכה תלוי במנהגים השונים כפי שציינו לעיל. </p> <h3 dir="rtl"> </h3> <h3 dir="rtl">שלב שני – הנחת תפילין של ראש</h3> <p dir="rtl">בשלב השני מניחים את התפילין של ראש במקומם. יש הנוהגים לברך ברכה נוספת על תפילין אלו ("ברוך... על מצוות תפילין"), ויש הנוהגים לכוון בברכה הקודמת על שתי ההנחות. שימו לב שאסור לדבר בין הנחת תפילין של יד להנחת תפילין של ראש, וחז"ל הדגישו איסור זה. לאחר הברכה יש לסדר את התפילין, ולמקמם בין העיניים מעל קו השיער. בסיום שלב זה יש להעביר את הרצועות לחלק הקדמי של הגוף. </p> <h3 dir="rtl"> </h3> <h3 dir="rtl">שלב שלישי – השלמת תפילין של יד</h3> <p dir="rtl">לאחר הנחת תפילין של ראש יש לסיים את ההנחה בכריכת הרצועה של היד סביב כף היד. בנוגע לכריכה זו יש מנהגים רבים, חלק נהגו לכרוך בצורת האות שי"ן ויש הנוהגים בצורת האות דל"ת או יו"ד, וכל אחד יעשה על פי מנהג הוריו. במהלך הכריכה סביב האצבע המורה נהגו לומר "וארשתיך לי לעולם", "וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים", ו-"וארשתיך לי באמונה וידעת את ה'", כנראה מתוך השוואת התפילין לטבעת אירוסין המונחת על אצבענו, וכריתת ברית עם הקב"ה. </p> <h3 dir="rtl"> </h3> <h3 dir="rtl">שלב רביעי – תפילה</h3> <p dir="rtl">הנחת תפילין היא מצווה בפני עצמה, אולם נהגו לצרף אותה למצוות קריאת שמע, ובגמרא נאמר שהקורא קריאת שמע בלא תפילין מעיד עדות שקר בעצמו, כך שכיום הן נהפכו ליחידה אחת. לכתחילה רצוי להיות עם תפילין במהלך כל תפילת שחרית, אולם בדיעבד ניתן להסתפק באמירת קריאת שמע בתפילין, ולאחר מכן לחלוץ אותם. כדאי להשאיר את התפילין לתפילת שמונה עשרה, שהיא לב ליבה של תפילת שחרית. </p> <h3 dir="rtl"> </h3> <h3 dir="rtl">שלב חמישי – קיפול התפילין</h3> <p dir="rtl">חליצת התפילין נעשית בדומה לסדר ההנחה רק הפוך, כלומר תחילה מסירים את הרצועות מכף היד, לאחר מכן מורידים את התפילין של ראש, ולסיום חולצים את התפילין של יד. נהוג לגלגל את התפילין סביב הבתים שלהם ולשמור עליהם בכיסוי בכדי שלא ייפגעו או יתקלקלו. </p> <h2 dir="rtl"> </h2> <h2 dir="rtl">היכן ניתן לקנות תפילין</h2> <p dir="rtl">ברוך ה' אנו חיים בדור של גאולה, כך שתפילין אינם מוצר נדיר, וניתן לרכוש אותם במקומות רבים. ניתן למצוא תפילין למכירה בכל חנות יודאיקה או חנות לתשמישי קדושה, וכן במכוני הסת"ם השונים. חשוב להקפיד לרכוש את התפילין ממקום מוכר ואמין, היות והשוק מלא במוצרים מזויפים, גנובים או פסולים. </p> <h2 dir="rtl"> </h2> <h2 dir="rtl">כמה עולה ערכת תפילין</h2> <p dir="rtl">מחירה של ערכת תפילין משתנה בהתאם למספר גורמים למשל:</p> <ul> <li dir="rtl"> <p dir="rtl">סגנון הכתב – הכתב האשכנזי (כתב האר"י) הינו מסולסל יותר ודורש דיוק ומיומנות גדולה יותר בהשוואה לכתב הספרדי, ועל כן תפילין אשכנזיות יקרות במעט מתפילין ספרדיות.</p> </li> <li dir="rtl"> <p dir="rtl">גודל התפילין – יש הנוהגים להניח שתי זוגות במקביל, כך שהתפילין הנדרשות הינן קטנות מאד. תפילין אלה דורשות מיומנות רבה, והמחיר בהתאם. </p> </li> <li dir="rtl"> <p dir="rtl">אחריות – יש מכונים המוכרים תפילין עם אחריות לבדיקה, דבר העשוי להעלות מעט את המחיר. </p> </li> <li dir="rtl"> <p dir="rtl">סוג הקלף – תפילין הנכתבות על עור של בהמה גסה הינן מהודרות יותר, אולם הן יקרות יותר מתפילין אשר נכתבות על עור של בהמה דקה. </p> </li> <li dir="rtl"> <p dir="rtl">רמת הידור – מלבד ההבדל שציינו, קיימים עוד מספר הידורים המביאים להתייקרות התפילין.</p> </li> </ul> <p dir="rtl">מכל מקום, ניתן לומר באופן כללי שתפילין מהודרות עולות בין 2,000 ל-4,000 ₪. במידה ומצאתם תפילין הזולות ממחיר זה באופן משמעותי ישנה סבירות גבוהה לכך שמדובר בזיוף או בתפילין פסולות. </p> <p> </p> <p> </p> <div id="gtx-trans" style="position: absolute; left: 1041px; top: 650.156px;"> </div> urn:store:2:blog:post:12 https://chabad4u.com/התקנת-מזוזה-שלב-אחר-שלב התקנת מזוזה שלב אחר שלב <h1 dir="rtl">התקנת מזוזה שלב אחר שלב</h1> <p dir="rtl">מזוזה בפתח הבית מעידה שבית זה הינו בית יהודי, ומזכירה לדייריו להתנהג בהתאם. בנוסף, מהווה המזוזה מעין עדות לכך שהקב"ה שוכן בבית הזה ושומר עליו, ולכן נהוג לרשום שד"י – שומר דלתות ישראל. במאמר זה נסביר אודות מצוות מזוזה באופן כללי, ונתמקד בסדר קביעת מזוזה שלב אחר שלב. </p> <h2 dir="rtl"> </h2> <h2 dir="rtl">מקורה ומשמעותה של מצוות מזוזה</h2> <p dir="rtl">ראוי לעשות פתיח קצר למשמעותה של מצוות המזוזה. מצוות מזוזה מופיעה לראשונה בספר דברים, שם נאמר הציווי "וכתבתם על מזוזות ביתך". מפסוק זה נגזר שמה של המזוזה, על שם העובדה שקובעים אותה במשקוף הדלת - במזוזה. למצווה זו נאמרו טעמים רבים, כאשר המרכזיים שבהם הובאו בפתיח – עדות על כך שדיירי הבית מאמינים בקב"ה ותזכורת תמידית לכך שעליהם להתנהג בהתאם, או עדות לנוכחות שכינתו של הקב"ה והגנתו על דיירי הבית. מכל מקום יש להדגיש שקיום המצווה אינו מותנה בתועלת העולה ממנה או בטעמים הניתנים לה, אלא אנו מקיימים את המצווה מפני שכך ציווה אותנו הקב"ה בתורתו. </p> <h2 dir="rtl"> </h2> <h2 dir="rtl">אילו חדרים חייבים במזוזה</h2> <p dir="rtl">חז"ל למדו שכל פתח של חדר בבית חייב במזוזה. ההגדרה המדויקת לחדר אינה מוחלטת, ומקובל לומר שחדר מינימלי הוא בגודל של ארבע אמות על ארבע אמות (בערך 4 מ"ר). בגמרא נאמר שפתחי החנויות פטורים ממזוזה, אולם רוב הפוסקים הבינו שמדובר שם בחנויות של ירידים אשר הוקמו לזמן קצר, כך שחדרי החנויות בימינו חייבים במזוזה. עם זאת, מחמת הספק יש הפוסקים לקבוע שם מזוזה בלא ברכה. יש חדרים אשר שימושם אינו מכובד כמו שירותים או מקלחות, ובחדרים אלה אין לקבוע מזוזה. </p> <h2 dir="rtl"> </h2> <h2 dir="rtl">מיקום המזוזה</h2> <p dir="rtl">חז"ל למדו מלשון הפסוק שהמזוזה צריכה להיות בימינו של הנכנס כדרך ביאתו, כלומר מימין לנכנס. בחדרים בהם לא ברור מיהו הנכנס ומיהו היוצא, כגון במסדרונות או בחדרי מדרגות, יש לקבוע את כיוון הכניסה על פי השימוש החשוב יותר של הפתח. בנוגע לגובה המזוזה, יש לקבוע את המזוזה בחלק התחתון של השליש העליון של המשקוף. בנוגע לצורה של תקיעת מזוזה – מנהג האשכנזים הוא לתקוע אותה בהטיה קלה, ומנהג הספרדים לתקוע אותה בצורה זקופה, ולהלן נרחיב מעט אודות הבדל זה. </p> <h3 dir="rtl">לביאור מנהג זה</h3> <p dir="rtl">יש התולים את ההבדל בין הספרדים לאשכנזים בנוגע לצורת קביעת המזוזה, בשוני בין ספרי התורה של העדות הללו: הספרדים נוהגים לשמור את ספרי התורה שלהם בתיבות עץ, כך שספר התורה נמצא בארון הקודש כשהוא זקוף, ואילו האשכנזים שומרים את ספרי התורה שלהם במעילי בד, כך שספרי התורה שלהם מונחים בארון בהטיה קלה. השוואה זו מובילה להבנה שהמזוזה בפתח הבית מהווה מעין ספר תורה קטן בפתחו של כל יהודי, בדומה למלך ישראל הנושא עמו ספר תורה קטן על זרועו לכל מקום.  </p> <h2 dir="rtl"> </h2> <h2 dir="rtl">סדר קביעת מזוזה</h2> <p dir="rtl">קביעת מזוזה בבית חדש היא אירוע משמעותי, והיא מציינת את כניסתו הרשמית של האדם לביתו החדש, על כל המשמעויות הנגזרות מכך. יש הנוהגים לומר תפילה לקביעת מזוזה, ויש המסתפקים באמירת ברכה לקביעת מזוזה. נוסח הברכה הינו "ברוך אתה... לקבוע מזוזה", וכאשר המזוזה אינה שלו יברך "...על קביעת מזוזה". כפי שהזכרנו לעיל, ברכה למזוזה נאמרת רק בבית מגורים ולא בחדרי משרדים או במקום העבודה, אלא אם אוכל שם וחי שם בצורה משמעותית. </p> <h2 dir="rtl"> </h2> <h2 dir="rtl">משמעותו של בית המזוזה</h2> <p dir="rtl">ניתן למצוא כיום מגוון עצום של בתי מזוזה העשויים מחומרים שונים בסגנונות שונים. יש בתים העשויים מעץ, מכסף, מזהב, מפלסטיק, מזכוכית, מאבן, מפיברלגס ועוד. אף על פי שבית המזוזה אינו נושא תוכן הלכתי, הוא מאפשר לכל אדם לבחור את הכיסוי היפה ביותר בעיניו, ולתת מקום לנוי ולחן בקשר שלו עם הקב"ה. יש פוסקים אשר ממליצים לבחור בתי מזוזה שקופים לחדרי הבית המרכזיים, כדי שניתן יהיה לראות את הקלף מבעד לכיסוי. בחדרי שינה המשמשים גם לשימושים שאינם צנועים, רצוי לבחור בית מזוזה אטום המצניע את הקלף וחוצץ מעט בינו לבין החדר. </p> <h2 dir="rtl"> </h2> <h2 dir="rtl">מחירה של מזוזה</h2> <p dir="rtl">את מחיר המזוזה ניתן לחלק לשני חלקים – מחיר הקלף ומחיר בית המזוזה. מחיר הקלף משתנה בהתאם לסוג הכתב, גודל הקלף, רמתו הרוחנית של סופר הסת"ם וכדו'. טווח המחירים לקלף מזוזה נע בין 200 ל-300 ₪ פחות או יותר. בנוגע לבית המזוזה טווח המחירים הינו רחב מאד, וניתן למצוא בתי מזוזה החל משקלים בודדים ועד למאות ואף אלפי שקלים. </p> <h2 dir="rtl"> </h2> <h2 dir="rtl">היכן ניתן לקנות מזוזה</h2> <p dir="rtl">ניתן לקנות מזוזה ישירות מסופר הסת"ם או מחנות לתשמישי קדושה. חשוב להקפיד לקנות את המזוזה ממקום אמין בכדי להימנע מרכישת מזוזות פסולות או מודפסות. במידה ומחיר המזוזה הינו נמוך באופן משמעותי מהמחירים שהצגנו לעיל יש מקום סביר לחשוש שהמזוזה פסולה בצורה כזו או אחרת. </p> <h2 dir="rtl"> </h2> <h2 dir="rtl">האם צריך לבדוק את המזוזה</h2> <p dir="rtl">בדיקה תקופתית של המזוזה אינה חובה גמורה, אולם פוסקים רבים ממליצים לבצע בדיקה תקופתית אחת לכמה שנים. יש הממליצים על בדיקה בכל שבע שנים, ויש המהדרים לבדוק בכל שלוש שנים או בכל שנה. בכל מקרה חשוב לוודא שבסיום הבדיקה הקלף נעטף היטב ומוכנס בצורה אטומה לתוך בית המזוזה, בכדי למנוע מצב שבו הבדיקה מביאה ליותר נזק מאשר תועלת. <br /><br /></p> <p><span id="docs-internal-guid-b7c790cb-7fff-f6fe-3d64-6f88aee70fcb"> </span></p> <div id="gtx-trans" style="position: absolute; left: 1144px; top: 50.7344px;"> </div> urn:store:2:blog:post:11 https://chabad4u.com/בדיקת-מזוזות-2 בדיקת מזוזות <h1 dir="rtl">בדיקת מזוזות </h1> <p dir="rtl">המזוזה היא מעין חותמת יהודית על הבית, המעידה כי שכינה שורה בבית הזה, וכי הקב"ה שומר על האנשים המתגוררים בו. עם השנים, המזוזה עשויה להיפגם ולהיפסל ויש להחליפה במזוזה כשרה. במאמר זה נפתח בהלכות מזוזה שונות, ולאחר מכן נרחיב אודות בדיקת מזוזה – איך בודקים מזוזה, כל כמה זמן צריך לבדוק מזוזה, על מה חשוב להקפיד כאשר פונים לבודק מזוזות ועוד.</p> <h2 dir="rtl"> </h2> <h2 dir="rtl">איזה חדרים חייבים במזוזה</h2> <p dir="rtl">בתורה נאמר "וכתבתם על מזוזות ביתך", ולמדו חז"ל שיש להניח את המזוזה בכל פתח של חדר בבית. ההגדרה לחדר בדברי הפוסקים היא חלל בגודל של שני מטרים על שני מטרים, כך שכמעט כל חדר בימינו חייב במזוזה. עם זאת, חדרים המשמשים לדברים שאינם מכובדים כמו שירותים אינם חייבים במזוזה. חדרים במבנים שאינם בית, כגון משרדי עבודה או בתי עסק, חייבים במזוזה, אולם נחלקו הפוסקים האם לברך על קביעת מזוזות אלה, וכדאי להתייעץ עם רב.</p> <h2 dir="rtl"> </h2> <h2 dir="rtl">סדר קביעת המזוזה</h2> <p dir="rtl">את המזוזה יש לקבוע בצד ימין מכיוון הנכנס. בחדרים בהם לא ברור מיהו הנכנס ומיהו היוצא, כגון פרוזדורים, יש להניח בצד ימין של הנכנס לשימוש המרכזי. יש פוסקים אשר מזהים את השימוש המרכזי בהתאם למיקום הציר של הדלת, וכל מקרה נידון לגופו. את המזוזה קובעים בתחילת חלקו של השליש העליון של המשקוף – ספרדים קובעים את המזוזה בצורה זקופה ואשכנזים בהטיה קלה. בעת קביעת המזוזה יברך "לקבוע מזוזה", וכאשר הבית אינו שלו יברך "על קביעת מזוזה".</p> <h2 dir="rtl"> </h2> <h2 dir="rtl">כיצד לבחור בית מזוזה</h2> <p dir="rtl">ההלכה אינה מתייחסת לבית המזוזה, וכל אדם רשאי לבחור את בית המזוזה המתאים לו על פי שיקוליו. בתי המזוזה השונים נבדלים זה מזה בחומר ממנו הם עשויים, בגודלם, במחירם וכדו'. עם זאת, יש הנוהגים להניח בחדרים המכובדים (סלון, מטבח וכדו') מזוזות שקופות, כך שדיירי הבית יוכלו לראות את הקלף שבפנים, ובחדרים המשמשים לשימושים שאינם של כבוד (חדרי שינה למשל) להניח מזוזות אטומות בכדי לכבד את קדושת הקלף, ולחצוץ אותו ממראות שאינם צנועים. </p> <h2 dir="rtl"> </h2> <h2 dir="rtl">כל כמה זמן בודקים מזוזות?</h2> <p dir="rtl">אחת השאלות הנפוצות ביותר בתחום בדיקת מזוזות – כל כמה זמן צריך לבדוק את המזוזה. ראשית, חשוב לומר שאין חובה הלכתית גמורה לבצע בדיקת מזוזות בבית. עם זאת, מכיוון שהמזוזה נמצאת במקומה שנים רבות, אין זה נדיר למצוא שהמזוזה נפסלה, ועל כן פוסקים רבים ממליצים לבצע בדיקה תקופתית לכשרות המזוזה. בשולחן ערוך נאמר שראוי לבדוק את המזוזות בכל שבע שנים, ובמבנים ציבוריים בכל עשרים וחמש שנים, ויש הממליצים לבדוק בכל שלוש שנים או בכל שנה בחודש אלול. </p> <h2 dir="rtl"> </h2> <h2 dir="rtl">מה זה בעצם בדיקת מזוזה</h2> <p dir="rtl">בעת בדיקת המזוזה נבחנים מספר דברים. בבדיקה הראשונה של הקלף נבדק האם באמת מדובר בקלף של מזוזה, ושהוא כתוב בכתב כשר. לאחר מכן יש לבדוק את מצבו של הקלף ושל הכתב – יש לבדוק שלא קיימים סדקים באותיות, שהכתב לא נמרח, שהאותיות לא נוגעות זו בזו, שמזג האוויר לא פגע בקלף, שלא חדרה לחות וכדו'. לאחר הבדיקה עוטפים את הקלף היטב בניילון למען יאריך ימים רבים, ומכניסים אותו בחזרה לתוך בית המזוזה.  </p> <h3 dir="rtl">ב</h3> <h3 dir="rtl">דיקת מזוזה באופן עצמאי </h3> <p dir="rtl">יש הבוחרים לבדוק את המזוזה באופן עצמאי מתוך הנחה שהדבר פשוט ואין סיבה לשלם עבור שירות זה. בסעיף הקודם הסברנו איך לבדוק מזוזה, והראנו שבדיקת מזוזה היא דבר מורכב, ויש להיות מדויקים ולבחון את הפרטים הקטנים ביותר. מסיבה זו, מומלץ לפנות לגורם מקצועי המיומן באיתור פגמים או נזקים, אשר יבצע את הבדיקה עבורכם. ניתן לבקש שירות של בדיקה עד הבית, כלומר הבודק מגיע אליכם הביתה, אוסף את המזוזות ומחזיר לכם אותן לאחר בדיקה, כך שהטרחה מצטמצמת. יש הנוהגים במעין מנהג ביניים – בכל שנה הם בודקים את המזוזה באופן עצמאי לאיתור בעיות משמעותיות (עובש, לחות וכדו'), ואחת לשבע שנים שולחים את הקלף לבדיקה מקצועית אצל בודק מזוזות מיומן. שימו לב שיש פגמים שניתן לתקן, כך שלא כל פגם יוביל לפסילת המזוזה, ויש להתייעץ עם סופר סת"ם ירא שמיים בכל שאלה. </p> <h2 dir="rtl"> </h2> <h2 dir="rtl">כמה עולה בדיקת מזוזה</h2> <p dir="rtl">עלותה של בדיקת מזוזה נעה בין 15 ל-25 שקלים בהתאם למספר גורמים. בין הגורמים המרכזיים ניתן למנות למשל:</p> <ul> <li dir="rtl"> <p dir="rtl">היקף השירות – יש בודקים המגיעים אליכם לאסוף את המזוזות ומחזירים לכם אותם עד הבית, שירות המעלה את המחיר מעט בהשוואה לבודקים המקבלים את הקלף אליהם. </p> </li> <li dir="rtl"> <p dir="rtl">מהירות השירות – הזמן הסטנדרטי לבדיקת מזוזות הינו בין יומיים לארבעה ימים, כך שמכון המציע את שירותי הבדיקה שלו בזמן קצר יותר עשוי להיות יקר יותר. </p> </li> <li dir="rtl"> <p dir="rtl">רמת הבדיקה – חשוב ללכת לסופר סת"ם בקיא וירא שמיים, בכדי להבטיח שהבדיקה תיעשה כדין ללא קיצורי דרך וללא חיפופים. מומלץ לבחור בסופר סת"ם אמין אשר מדקדק במצוות ומבין את חשיבות בדיקתו, כך נוכל להבטיח בדיקה מדוקדקת ואמינה.</p> </li> </ul> <p> </p> <p dir="rtl"><br /><br /><br /></p> <p><span id="docs-internal-guid-6111db30-7fff-601a-db43-ab62e423722f"> </span></p>